האודות
במשך שנים חשבתי שאני אוכל בריא. נמנעתי מסוכר גלוי, השתדלתי לשמור על עצמי — ובכל זאת הגוף שלי איתת שמשהו לא עובד: רכבת הרים של אנרגיה במהלך היום, שובע לרגע, ואז נפילת עייפות שעה אחרי הארוחה.
האישור הסופי הגיע בבדיקות הדם — והוא לא היה מה שציפיתי.
טריגליצרידים גבוהים, HDL נמוך, אנזימי כבד מוגברים, ומדד דלקת (CRP) גבוה. יחס ה-TG/HDL שלי עמד על 4.04 — עמוק בתוך אזור הסיכון לתנגודת אינסולין. הבנתי שאני לא יכול להמשיך "לנחש" את התזונה שלי.
תוך כ-90 יום, בלי דיאטת כאסח, בלי ספירת קלוריות, בלי הרעבה. זה הניסיון האישי שלי — תוצאות משתנות מאדם לאדם.
לא שיניתי הכל. שיניתי כמה "חוקי ניווט" ביולוגיים פשוטים: איזנתי כמויות פרי וסוכר נסתר, החלפתי נשנוש ליד הקפה לשילוב אגוז-תמר, גיליתי את הכוח של עמילן עמיד (פחמימה שמתקררת לפני האכילה), ושיניתי את סדר האכילה — סיבים וחלבון לפני הפחמימה.
התובנה המרכזית: הגוף לא צריך שנרעיב אותו, הוא צריך שנלמד לשלב נכון את מה שאנחנו כבר אוהבים לאכול. הבעיה לא הייתה כמות הקלוריות — היא הייתה ההרכב, הסדר, והעומס הסמוי על הכבד.
את הסיפור המלא, כולל כל שלב בתהליך, אפשר לקרוא במאמר המלא בבלוג.
למה BioNavs
הקמתי את BioNavs כדי להנגיש רעיונות מעשיים לתזונה. מתארים ארוחה ומקבלים ציון מוערך לאיכות הארוחה (0–100) והצעות בהתאם למטרות שלכם. תמונה היא אפשרות; הוספת תיאור עוזרת. הציון אינו מדידה של תגובת הגוף ואינו אבחון רפואי.
בניתי את זה בעברית, לקהל בישראל בגילאי 40–65 — הגיל שבו הגוף כבר לא "סולח" על ניחושים, ובו רוב הכלים הקיימים מדברים אנגלית ומתעלמים מהקשר הישראלי (וגם, אצל חלק מהמשתמשות, מגיל המעבר וההשפעה שלו על חילוף החומרים).
איך זה בנוי
כל ציון מבוסס על הרכב הארוחה בפועל — לא על טבלת קלוריות גנרית שלא מתחשבת בסדר האכילה, בסיבים, או בעומס הכולל.
שתי ארוחות ניסיון ראשונות, ואז הרשמה קצרה בלי כרטיס אשראי — כדי שהניתוח הבא כבר יתאים למטרות האישיות שלכם.
